מה זה סטרס ולמה הוא הורג אותנו?

stressבחיי כל אדם יש קשיים, התלבטויות, עומסים, תסכולים, פחדים, דאגות ועוד. את התגובה הגופנית שלנו לכל המצבים האלה ירשנו מאבותינו הקדמוניים. לתגובה הזו קוראים "תגובת הסטרס" (stress response) ויש לה עוד שם שניתן לה ע"י הפיזיולוג הנודע וולטר קאנון כבר ב- 1914 "תגובת הלחם או ברח" (Flight or Fight response).

אותו אב קדמון שלנו שחי במערה וניזון מצייד וליקוט, נתקל מדי פעם בנמר משחר טרף, או לוחם משבט מתחרה. כדי להשרד הוא היה צריך להגיב במהירות, לברוח או להלחם – ולשם כך נדרשו שינויים פיזיולוגיים שיגבירו את כוחו הפיזי.  שינויים אלה כללו בין השאר: עליה בקצב פעימות הלב, לחץ הדם, קצב הנשימה, עליה במתח השרירים ועליה בכמות האנרגיה הזמינה. כדי לאפשר את השינויים האלה ורבים נוספים, התפתחה תגובה פיזיולוגית אוטומטית מורכבת. בפסקה הבאה אפרט את מרכיביה למען אלה מכם שמתעניינים במורכבות הביולוגית שלנו. כל האחרים מוזמנים לדלג על הפסקה ולא להבהל מהשמות והמושגים.

ברגע שאנחנו תופשים גורם כלשהו כאיום או סכנה, מופעל אזור במוח שלנו שנקרא "היפוטלמוס". ההיפוטלמוס מייצר הורמון שנקרא  CRH אשר מפעיל את בלוטת יותרת המוח הסמוכה. בתגובה מפרישה בלוטת יותרת המוח הורמון שנקרא ACTH אשר עובר בזרם הדם, ומגיע לבלוטת יותרת הכליה שבתורה מפרישה את ההורמון קורטיזול. במקביל ה-CRH מפעיל גם את מערכת העצבים האוטונומית הסימפטתית ששולחת סיגנליים חשמליים מתא עצב אחד לשני שגורמים להפרשת אדרנלין מחלק אחר של בלוטת יותרת הכליה.

כתוצאה מתהליכים מורכבים אלה, ברגע שאנחנו תופשים גורם כלשהו כאיום או סכנה הגוף שלנו מוצף בשני הורמונים מאוד עוצמתיים הידועים בשם הורמוני הסטרס: אדרנלין וקורטיזול. הם אלה שגורמים ללב שלנו ולשרירים שלנו לעבוד טוב יותר והם אלה שהצילו את אבינו הקדמון משיני הנמר המשחר לטרף.

עד כאן טוב ויפה. אין שום ספק ש"תגובת הלחם או ברח" אכן שרתה את אבותינו הקדמונים, והגבירה את סיכויי ההשרדות שלהם. אבל מה קורה היום? למרבה השמחה, נמרים טורפים לא מופיעים בחיינו לעיתים קרובות, ורוב הסיטואציות שאנחנו תופשים כאיום או סכנה אינן מצריכות תגובה פיזית מהירה לצורך השרדות. למרות זאת המוח והגוף שלנו ממשיכים להגיב באותה תגובה ומציפים את גופנו באדרנלין וקורטיזול בכל פעם שאנחנו חווים דאגות, עומס בעבודה, תסכול בפקקים, עימותים במערכות יחסים, קשיים כלכליים, או פחד מכישלון במשימות שעומדות לפנינו. כל אלה ועוד מפעילים את תגובת הסטרס שלנו שוב ושוב ושוב. כמה פעמים ביום להערכתך? בדרך כלל הרבה.

כתוצאה מזה אנחנו מסתובבים עם "פיזיולוגיה של סטרס כרוני" שכוללת בין השאר רמות גבוהות מדי של אדרנלין וקורטיזול, לחץ דם וקצב לב גבוהים מדי ומתח שרירים גבוה מדי. האם זה תורם לנו או עושה לנו צרות צרורות? מיד יתברר.

selye

הנס סליה.

בשנות ה-30 של המאה ה-20 פעל בקנדה הרופא והחוקר הנס סליה, שתרם תרומה מכרעת להתפתחות ההבנה שלנו בנושא הסטרס. הנס סליה נולד בקומרנו שבסלובקיה ב-1907 למשפחה של רופאים. כבר בגיל 17 התחיל ללמוד בב"יהס לרפואה בפראג ואחר כך המשיך ללימודי דוקטורט בכמיה אורגנית. בשנות ה-30 הוא הגר מאירופה לקנדה, ושם באוניברסיטת מקגיל שבמונטריאול בצע מחקר פורץ דרך.

הוא רצה לגלות מה עושה הורמון מסוים ולצורך כך הזריק אותו לחולדות באופן יומ-יומי. החולדות פתחו שורה של סימפטומים כולל: כיבי קיבה, הגדלה של בלוטת יותרת הכליה, ירידה בגודל הטימוס, הטחול, ובלוטות הלימפה. למרבה ההפתעה, גם החולדות בקבוצת הבקורת להן ניתנה זריקה שאינה מכילה את ההורמון, פתחו את אותם סימפטומים. בהמשך נמצא שהסימפטומים האלה מתפתחים בתגובה ל"הצקה" (במקרה הזה זריקה פעם ביום), וניתן לגרום להתפתחותם בדרכים רבות.

הנס סלייה מצא שאם הגרוי נמשך מתפתחים סימפטומים חמורים יותר כולל: לחץ דם גבוה, טרשת  עורקים, דלקות פרקים, מחלות כליה, שבץ, תגובות אלרגיות. אם הגרוי נמשך עוד, החולדות מתחילות למות משלל מחלות.

בשנת 1936 פרסם הנס סליה את ממצאיו בעיתון המדעי החשוב Nature . שם המאמר:  "A Syndrome Produced by Diverse Nocuous Agents". במאמר זה השתמש סלייה לראשונה במילה stress שלא היתה חלק מהשפה האנגלית עד אז והגדיר את משמעותה: "התגובה הלא ספציפית של הגוף לכל דרישה או שינוי".

ברוב השפות אמצו את המילה "סטרס". אצלנו, הוחלט להמציא מילה עברית, אפילו שתיים. המילים "דחק" ו"עקה" הן התרגום העברי התקני ל"סטרס" אלא שהן לא נקלטו בשפה המדוברת. בשפה המדוברת בדרך כלל אומרים "לחץ" או "מתח", מילים שהן לא תרגום מדויק, ולכן אני מעדיפה להשאר בינלאומית, ולהשתמש במילה "סטרס".

אולי אתם שואלים עכשיו: אז סטרס טוב או רע ליהודים? מי צדק, וולטר קאנון אשר אמר ש"תגובת הלחם או ברח" תורמת להשרדות, או הנס סליה שאמר שהסטרס הורג את החולדות שלו? התשובה היא כמובן, ששניהם צדקו.

וולטר קאנון דבר על מה שהשפה המקצועית קוראת "acute stress". סיטואציה של סכנה פיזית שדורשת תגובה מהירה. אולי חויתם סיטואציה כזו, אם מצאתם את עצמכם באזור עוטף עזה כשנשמעה אזעקת צבע אדום, אם הייתם מעורבים בתאונת דרכים, או אם שרתתם שרות צבאי פעיל בפעולה צבאית או מלחמה. במקרים אלה, תגובת הסטרס אכן משרתת אותנו ויכולה לעזור לנו להשרד. הנס סליה דבר על מה שהשפה המקצועית קוראת "chronic stress" – סטרס כרוני. הרבה הצקות קטנות שחוזרות יום אחרי יום אחרי יום. סטרס כרוני הרג את החיות של סליה והוא הורג גם אותנו.

ב-40 השנה האחרונות התפתח תחום מחקר חדש שנקרא פסיכו-נאורו-אנדו-אימונולוגיה (psychoneuroendoimmunology)  ובראשי תיבות PNEI. החוקרים בתחום זה חוקרים את הקשר בין הגוף לנפש בכלים מדעיים מערביים. הם לומדים את הקשר בין המחשבות והרגשות שלנו, לתהליכים ניתנים למדידה במוח – ואת האופן בו אלה מפעילים את המערכת ההורמונלית והחיסונית שלנו. מחקרים אלה מראים שסטרס כרוני פוגע ביעילות המערכת החיסונית ובתהליך הריפוי הטבעי של הרקמות שלנו (הידוע בשם wound heling). הם גם מראים שסטרס כרוני גורם להאצה של תהליך ההזדקנות דרך השפעה על אורך הטלומרים (בהזדמנות אחרת, במאמר אחר, אסביר מה זה ולמה זה חשוב).

מחקרים אפידמיולוגיים, קליניים וביוכימיים מהשנים האחרונות מראים שסטרס תורם למגוון סימפטומים ומצבי מחלה כולל לחץ דם גבוה, בעיות שינה, כאבי ראש, דלקות פרקים, מגוון מצבי מחלה במערכת העיכול, סוכרת, מחלות אוטואימוניות, מחלות לב, סרטן, שבץ ודכאון.

שכנעתי אתכם שסטרס כרוני הורג אותנו? אני מקווה שקריאת המאמר הזה לא מפעילה את תגובת הסטרס אצלכם ברגע זה ממש. החדשות הטובות הן שיש מה לעשות. אפשר ללמוד כלים פשוטים ומעשיים שמפחיתים את הסטרס הכרוני ומשפרים את הבריאות הפיזית והנפשית. אני מלמדת חלק מהם בסמינר "לגעת בשקט" שמתקיים בסדרת הסמינרים מדע והשראה. ללימוד מקיף של ידע וכלים להפחתת סטרס אתם מוזמנים להצטרף לקורס "לומדים להרגע" שנפתח פעמיים בשנה.

בינתיים הכנתי לכם פה שאלון לקביעת רמת הסטרס. אתם מוזמנים להקיש על הקישור, לפתוח את המסמך, להדפיס אותו, ולמלא אותו. אם משהו לא ברור, אל תהססו לכתוב לי, אשמח לעזור.

שאלון לקביעת רמת הסטרס שלך

רוצה שאודיעך כשתפתח ההרשמה למחזור הבא של הקורס "לומדים להרגע"? מלא/י את הפרטים בטופס:

מוזמנים להגיב ולשתף חברים

תגובות


תגובות

מה זה סטרס ולמה הוא הורג אותנו? — 7 תגובות

  1. שלום דליה, האם את זוכרת אותי, מהקורס בקרית גת? מאוד מאוד ענין אותי המאמר שלך על הסטרס. רציתי לשאול אולי את פותחת חוג דומה שוב בקרית גת? לי היה בחודש שעבר יום הולדת 80 וכבר קשה לי מעט להגיע לתל אביב. יש לי קצת בעיות במשפחה שכואבות מאוד. אני, בעצמי, יבולה להעיד על הקשר החזק בין גוף ונפש : לפני כ3 שנים, בשיחת טלפון לכלתי הבכורה , שבה שאלתי אם אפשר לעזור בעוד דבר מה בטיפול בבעלה, בננו הבכור שחלה במחלה נוירולוגית נדירה, היא פתאום הוציאה עליי דברים נוראים למה לא באתי לעזור לה לפני יותר משלושים שנה כשילדה את נכדתנו הבכורה, ועוד, ועוד… הייתי בהלם…אחר כך לא הרגשתי טוב הגעתי לקרדיולוג ולאחר מספר בדיקות שלח אותי בדחיפות לבית החולים ושם בניתוח קטן שמו לי קוצב לב….
    בהחלט הייתי באה לסמינר אם היה מתקיים כאן.
    בינתיים תודה רבה לך על מאמריך אני שומרת אותם. בתודה שוב שרלוט

    • שרלוט יקרה,
      תודה על התגובה והשיתוף. בודאי שאני זוכרת אותך, בחום רב.
      כרגע לא מתוכננת שום פעילות בקריית גת, מצטערת.
      אני מאוד ממליצה לך לתרגל את הכלים שלמדנו בקורס בו השתתפת.
      בהצלחה, וחיבוק חם, דליה

  2. דליה יקרה שלום
    אהבתיאת המאמר הברור והממצה בנושא סטרס. מיליתי את השאלון, כצפוי אני מתמודד היטב עם סטרס, בין היתר בזכות כלים ששנינו רכשנו אצל אלון פאר ומורים נוספים.
    אין ספר שהכלים שאת מעניקה, ובאופן מיוחד בדרך בה את מנחילה אותם, הם אלה שעושים את העבודה.
    לידיעתך, כמטפל ברפואה טבעית, מוחה באיזון גופני-נפשי-אנרגטי ומדריך מוסמך בשיטת לייף אנרג'י , יש לי כלים הומאופתיים רבים ומגוונים להפחתת סטרס. חלקם הם מוצרי מדף הזמינים לכל אחד.
    השאר הם תהליכים טיפוטליים המטפלים בשורש הבעיה, כמו למשל פרוטוקולים לאיזון הציר ההורמונאלי, הכולל את כל בלוטות ההפרשה הפנימית שהזכרת במאמר המתציתי אך ממצה שלך.
    מי ייתן שאנשים רבים ככל האפשר יבחרו ללמוד ממך להגיב טוב יותר לאירועי החיים, ובכייף גדול

    • בנימין היקר, תודה על התגובה!
      אמן, מי יתן שאנשים רבים ככל האפשר יהיו רגועים בריאים ומאושרים!

  3. תודה על הכתבה המעניינת, אין ספק שלחץ ומתח נפשי מתגלים יותר ויותר כגורמים הכי חשובים לא רק מבחינה נפשית, אלא גם גופנית ובריאותית.
    כיף לראות שהקשר בין גוף ונפש הולך ומנחשף יותר ויותר.
    אני מאוד אוהב להסתכל לעומק על מנגנוניי הסטרס שלי ומגלה בהם את כל העולם הרגשי שלי – חרדה, צורך בבטחון, דימוי עצמי, צורך באישור ואהבה ועוד.

  4. דליה שלום
    קראתי בעניין את המאמר שלך. אני אובחנתי כסובל מפיברומיאלגיה. מחקירה שלי הגעתי למסקנה שיש קשר ישיר לבעיית הסטרס בה גם אובחנתי. האם לדעתך יתכן קשר ואם כן אז איך אוכל להקטין את תופעת הסטרס כך שתטופל הבעיה ויפחתו הסימפטומים של הפיברומיאלגיה.

    • יוסי יקר,
      למיטב הבנתי יש בהחלט קשר
      וכל הכלים להפחתת סטרס יכולים לעזור בהתמודדות עם פיברומיאלגיה.
      כותבת לך יותר באופן פרטי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים