סיפור לשבת: איך מגיעים להארה?

master-1152482_640הסיפור לשבת היום הוא סיפור זן ותיק, קצר וקולע.

שאל הנזיר את המאסטר, "עשרים שנה אני לומד כתבי קודש, עושה כל יום מדיטציה עמוקה, מהרהר בנשגב יומם וליל, ועדיין לא הגעתי להארה. מה עוד עליי ללמוד?"

ענה המאסטר, "השאלה היא לא מה עוד עלינו ללמוד או לקחת על עצמנו. השאלה היא מה עוד עלינו להשיל מעצמנו."

ברגע זה זכה הנזיר בהארה.

חומר למחשבה: מה אתם צריכים להשיל כדי להתקדם ליותר אושר והגשמה? אשמח לתשובותיכם פה למטה. שבת שלום!

מוזמנים להגיב ולשתף חברים

תגובות


תגובות

סיפור לשבת: איך מגיעים להארה? — 5 תגובות

  1. תודה דליה יקירה,את מה שקיבלתי ממך אני לא רוצה להשיל. ואולי המטרה של הלימוד לפנות מקום בתבניות הקיימות לחדש . ואכן אני רוב הזמן בוחנת עד כמה הידע שצברתי עדיין רלבנטי ואיפה צריך "ביעור חמץ" בהתאם לשינויים הפוקדים אותי. גמישות בחשיבה ובפעולה.
    לא קלה דרכי. תרמת לי אופן חשיבה. שבת שלום ולהתראות בטבע. רותי.

    • תודה רותי יקרה, היכולת שלך להמשיך להתפתח, ללמוד ולהשיל, בכל גיל (שימי לב לחרוז!) היא מקור השראה בשבילי. חיבוק חם! דליה

  2. שלום,
    עליי ללמוד לוותר על הצורך "להיות בסדר" להיות בנורמה למצוא חן .
    תודה על סיפור חכם.

    • נאוית יקרה, אני מצטרפת אליך. גם אני רוצה ללמוד לותר על הצורך "להיות בסדר" לפי איזשהו סרגל חיצוני עלום, ובמקומו לחדד את היכולת להתישר לפי ה"בסדר" הפנימי.

  3. ללמוד להשיל את הבושה, את הרצון להיות תמיד בסדר, להיות תמיד בשליטה.
    ללמוד לתת לדברים "לזרום".
    ותודה על כל מה שאת מפרסמת. חומר מדהים למחשבה!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים