האם אפשר לפתח חמלה? או: שינוי "אופי" באמצעות אימון התודעה.

אני רוצה לפתוח את המאמר הזה בהתייחסות להרגלי החשיבה שלנו.

יש אנשים שנוטים לדאוג, יש הנוטים לכעוס, יש הנוטים להיעלב, יש הנוטים להתקמצן, יש הנוטים לקטר, יש הנוטים לבקר. לעומת זאת, יש גם אנשים שנוטים להיות שלווים, בטוחים בעצמם, בעלי חשיבה חיובית, מפרגנים, נדיבים.

בדרך כלל אנחנו קוראים לזה "תכונות אופי" האם יתכן שזה עניין של אימון ותרגול?

האם יתכן שאנשים שנוטים למשל לדאוג הרבה, מתאמנים בדאגה הרבה פעמים ביום ולכן המסלול העצבי של הדאגה במוח שלהם מהיר ואוטומטי? לעומת זאת אנשים שנוטים למשל לראות את חצי הכוס המלאה בכל מצב, מתאמנים בזה הרבה פעמים ביום ולכן המסלול העצבי של ראיית היש במוח שלהם מהיר ואוטומטי?

אם אכן כן, אז כל אחד יכול להשתנות, לפתח הרגלי חשיבה אחרים, פשוט ע"י אימון. אימון התודעה. חוקרי המוח מתחילים לצבור הוכחות מחקריות לכך שזה אכן אפשרי.

♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥

מחקר פורץ דרך שהוכיח את זה לראשונה נעשה עי חוקר המוח ריצ'רד דוידסון (Davidson) מאוניברסיטת ויסקונסין. הוא התבונן בעזרת מכשיר functional MRI בפעילות מוחית אצל נזירים בודהיסטים המתרגלים מדיטציית חמלה.

מדובר במדיטציה של המסורת הבודהיסטית שנועדה לפתח אמפתיה ואכפתיות לסבל הזולת. דוידסון מצא פעילות מוחית ספציפית הקשורה לרגשות החמלה. במחקר אשר פורסם בשנת 2008 נמצא שהפעילות המוחית לא מופיעה כלל אצל אנשים לא מאומנים, והיא רבה יותר ככל שהנזירים ותיקים יותר ומתרגלים את המדיטציה יותר זמן.

משמעות המחקר היא שאפשר לפתח פעילות מוחית שאחראית לאמפתיה, טוב לב ואכפתיות עי אימון. זאת הייתה פעם ראשונה שמחקר הראה שניתן לפתח הרגל חשיבה, מה שבדרך כלל אנחנו מתייחסים אליו כ "תכונת אופי" ע"י אימון התודעה.

♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥

אבל – טענו המבקרים – הנזירים הבודהיסטיים יושבים במנזר ועושים מדיטציה שעות רבות ביום, יום אחרי יום במשך שנים. רובנו לא יכולים ולא מעוניינים להקדיש לאימון התודעה כל כך הרבה זמן ואנרגיה. האם – שאלו אותם מבקרים – ניתן "לאמן את התודעה" גם בהשקעת זמן ומאמץ פחותה יותר שמתאימה לאדם המערבי במאה ה-21?

דווידסון בצע מחקר המשך והוכיח שהתשובה היא כן. לא צריך להיות נזיר בודהיסטי ולבלות במדיטציה שנים רבות כדי לפתח חמלה..

במחקר הזה שפורסם ב-2013, לקחו החוקרים סטודנטים בקולג', ילדים בני 18-19-20 בלי שום ניסיון קודם, ונתנו להם הקלטה של מדיטציית חמלה, לה הם היו צריכים להקשיב חצי שעה ביום למשך שבועיים בלבד. אחרי שבועיים בדקו את הפעילות המוחית שלהם בזמן שהם מתבוננים על תמונות המראות אנשים במצוקה, וראו שהפעילות המוחית האופיינית , לחמלה ואיכפתיות גבוהה יותר מאשר בקבוצת הביקורת.

אבל המחקר לא נגמר בזה. הסתבר שהאימון בחמלה השפיע לא רק על הפעילות המוחית אלא גם על ההתנהגות. הסטודנטים שתרגלו מדיטציית חמלה למשך שבועיים בלבד, התנהגו בצורה יותר אלטרואיסטית, נתנו יותר כסף לאנשים במצוקה, יחסית לקבוצת הביקורת.

המחקר הזה הוכיח שאימון מחשבתי פשוט של חצי שעה ביום למשך שבועיים בלבד, יוצר "אופי" יותר חומל כפי שמתבטא ע"י פעילות מוחית רבה יותר והתנהגות יותר אלטרואיסטית.

♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥

אני מציעה שאותו עיקרון נכון לכל הרגל חשיבה שאנחנו רוצים לשנות.

אדם הנוטה לכעוס יכול לאמן את התודעה שלו ולפתח אורך רוח. פסימיסט יכול לאמן את התודעה שלו ולפתח אופטימיות. חסר בטחון יכול לאמן את התודעה שלו ולפתח ערך עצמי. דאגן יכול לאמן את התודעה שלו ולפתח שקט נפשי. "קוטר" יכול לאמן את התודעה שלו ולפתח הכרת תודה.

זה בדיוק מה שאנחנו עושים במועדון הסוללים. אימון של שעה בשבוע, אצלך בבית, במחיר שווה לכל נפש.
כל הפרטים כאן.

מוזמנים להגיב ולשתף חברים

תגובות


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים